אומרים שאין הרבה דברים בחיים שכואבים כמו בגידה. סביב המילה הכל כך טעונה הזאת התפתחו גם כל כך הרבה ביטויים ציוריים שמנסים להמחיש את הכאב שבה – כמו לדוגמה "סכין בגב" או "לירוק לבאר ששותים ממנה". יש לא מעט אנשים שרואים בבגידה כאקורד הסיום של מערכת היחסים – נקודת אל חזור שאחרי שעוברים אותה כבר אי אפשר לתקן, כבר אי אפשר לאחות את השברים.
ואכן, על אף שהיא נפוצה מאוד, בגידה היא ממשברי האמון הקשים ביותר שנוצרים בזוגיות. היא מעידה שבני הזוג כל כך מרוחקים זה מזה – עד שהם, או לפחות אחד מהם, מרגיש שצריך לשקר ולהסתיר על מנת להמשיך לתפקד בצורה נורמטיבית פחות או יותר. עם זאת, ראוי שנסתכל על בגידה בצורה ניטרלית ככל שניתן ונדע להתייחס אליה כפי שהיא באמת – סימפטום, תסמין, שמעיד על בעיה רחבה יותר – ולא הבעיה עצמה.
בגידה מסמלת חוסר יכולת של בני הזוג לתקשר ביניהם בצורה בריאה ומיטיבה. היא יכולה לנבוע מפחד לפגוע, מחוסר אמון, מיחסים שאינם שוויוניים, מביטחון עצמי ירוד המצריך חיזוקים מבחוץ, מפחד או חרדה מאינטימיות או מאינספור סיבות נוספות. כמובן שאין בכל אלו כדי להצדיק את הבגידה או להפוך אותה ללגיטימית – אך אם רוצים להציל את הזוגיות, חשוב שתהיה לנו את היכולת להבין מדוע היא התרחשה מלכתחילה.
ההבנה, ההכלה, היכולת לצאת מהעור שלנו ולראות את הצד השני, גם אם נפגענו מאוד ממנו – כל אלו הם מרכיבים הכרחיים לצורך שימור מערכת היחסים הנוכחית, או אפילו לניהול מערכות יחסים בריאות יותר בעתיד, אם זו לא תצלח.
אז מה בדיוק עושים בטיפול זוגי כדי להתמודד לאחר בגידה?
כשבגידה מתגלה במערכת יחסים, בין אם הצד הבוגד בחר לספר עליה ובין אם הצד הנבגד גילה עליה בדרך אחרת, הגיוני שהרצון המיידי יהיה לשבור את הכלים ולפרק את החבילה. אם אחרי שמרגישים את הצורך הכל כך טבעי הזה, עדיין יש בשניכם איזשהו מקום שעוד שואף לאחות ולתקן, חשוב להבין שבהחלט אפשר לעשות זאת, עם הרבה אומץ, עבודה משותפת ונכונות לצמוח מתוך הקושי.
טיפול זוגי, נדגיש, יהיה אפקטיבי רק אם שני הצדדים באמת רוצים בו. לא פעם, זוגות מגיעים לטיפול כי צד אחד מעוניין לתקן, בעוד שהצד השני כבר ויתר, אך עושה זאת כדי לרצות את בן או בת הזוג, או בשביל הילדים. במקרים כאלו, הסיכויים של הטיפול לעבוד יהיו נמוכים, אם כי לא אפסיים.
לפעמים קורים ניסים גם כשצד אחד בכלל לא מאמין שאפשר עוד לתקן, אם כי כדי שהתהליך באמת יתנהל כמו שצריך, שני הצדדים צריכים להביע איזושהי נכונות מינימלית להשתתף בו, גם אם באותה נקודת זמן הם לא מרגישים שאפשר יהיה לייצר מציאות אחרת.
אחרי טראומה כל כך גדולה כמו בגידה – כל אחד מהצדדים נוטה לראות רק את עצמו. הצד הפגוע עשוי להרגיש חוסר אונים, פגיעה בביטחון ובהערכה העצמית, טלטלה קשה ואפילו חוסר יכולת לבטוח באדם שאיתו בחר לקשור את חייו. מנגד, הצד השני ירגיש כי הוא עשה זאת מכיוון שהוא עצמו הרגיש דברים מאוד לא פשוטים בתוך המערכת הזוגית. לכן, הצעד הראשון בטיפול זוגי יהיה קודם כל לשוחח, להקשיב, לנסות לראות את הסיפור מכמה נקודות מבט ובעיקר להימנע מלהתבצר בעמדותינו.
כשעושים זאת, כשבאמת מדברים ובאמת מקשיבים, תוך שיש שם באמצע מתווך שכל מטרתו היא להביא לפיוס, זה כבר עושה את ההבדל ומשנה את התקשורת שהייתה נהוגה עד לאותה נקודת זמן. לאחר מכן, כבר קל יותר לגבש החלטות לגבי העתיד.
ומה אם הטיפול הזוגי יביא למסקנה שאנחנו לא מתאימים?
המטרה של טיפול זוגי היא לא להשאיר זוגות ביחד בכל מחיר. הטיפול נועד לשפר את התקשורת, להכניס אמפתיה למערכת היחסים, לראות אחד את השני, לזהות קצרים ופערים בתקשורת וגם לריב בצורה נכונה ובריאה. בסוף התהליך, ייתכן כי שני הצדדים אמנם יתקשרו טוב יותר, אך יגיעו להבנה שהקשר שפעם הכניס לחייהם כל כך הרבה אושר, כבר לא נכון בעבורם בנקודת הזמן הזאת. במקרה כזה, ניתן יהיה להגיע להסכמות לגבי הפרידה ממקום בריא ומתחשב הרבה יותר.
ואם הם יחליטו לבנות שוב את מה שנהרס, כמובן שזה לא יקרה ביום או ביומיים, אך ניתן יהיה לעשות זאת תוך כריתת הסכמים חדשים, מיטיבים יותר, שימנעו את הפיצוץ הבא או לכל הפחות יהפכו אותו לנסבל ובר חלוף. זו לא תהיה פשרה שעושים בשביל שלום בית או כדי שהילדים לא יהיו עצובים. זו תהיה החלטה משותפת שיש בה הרבה אומץ ותקווה.
זוגיות היא לא מתמטיקה, וטיפול זוגי אמנם מבוסס על מדע, אך הוא ממש לא מדע מדויק. למרות כל אלו, בבסיסו של התהליך הזה ניצבת משוואה שתמיד עובדת: תקשורת בריאה שווה למערכת יחסים בריאה. כשיש כנות, כבוד הדדי ורצון להבין את הצד השני – אז בהכרח נקבל החלטות שמיטיבות איתנו ועם החצי השני שלנו.
בגידה היא נורת אזהרה מהדהדת שמתריעה שמשהו לא בסדר שם מתחת למכסה המנוע. ככל שמקדימים להבין מהו הדבר הזה שלא עובד ומודים בכנות בבעיה – כך נגיע מהר יותר לשורש העניין ונוכל להבטיח עתיד יציב ומאושר הרבה יותר.
