משברי גיל

0
518

משברי גיל הם חלק ממהלך החיים הנורמאלי של כל אדם. הסופרת האמריקאית גייל שיהי, שחקרה את הנושא לעומק, כותבת בספרה הידוע "מעברים", כי אנו דומים לא מעט לחיית המים המוזרה הזאת – הסרטן.

"בעל חיים זה גדל", כותבת שיהי, "תוך שהוא מפתח שורה של שריונים קשים המגנים עליו, ומשיר אותם מעליו בזה אחר זה. בכל פעם שהוא גדל ומתרחב מבפנים, הוא מוכרח להפטר מהשריון המגביל אותו. תקופת מה הוא נותר עירום ופגיע, עד שגדל השריון ומחליף את קודמו".

תהליכים אוניברסאליים

ואכן, משברי גיל מעמתים אותנו עם אותה פגיעות, הנובעת מן הצורך להסיר ולהפטר מהגנות על מנת לצמוח ולהרחיב את אישיותנו.

כאשר אדם נמצא במשבר גיל, לרוב אין הוא מודע לכך. קבלת טיפול, יעוץ ואימון, בשלב זה, מסייעת להבין כי מדובר בתהליכים פסיכולוגים אנושיים. עבודה בקבוצה מעצימה עוד יותר את היכולת להפנים ולהבין את תהליכי הצמיחה וההתרחבות כאוניברסאליים, ולחלוק אותם עם אחרים החווים את אותן תחושות.

הראשון שחילק את החיים למשברי גיל היה הפסיכולוג אריק אריקסון, אשר תאר כל שלב התפתחותי כדילמה היוצרת משבר שעל האדם להתמודד אתו. התמודדות מוצלחת מקדמת את האדם בהצלחה לשלב הבא, בעוד שהתמודדות בלתי מוצלחת מקבעת אותו ומשאירה בו מטענים בלתי פתורים הפוגמים באיכות חייו. אריקסון הרחיק מעבר לשלבי הינקות, הילדות וההתבגרות ופרש את הדילמות הניצבות בפנינו גם כבני אדם בוגרים. לפי התיאוריה שלו – בגילאי 19-35 אנו ניצבים מול הדילמה של: אינטימיות לעומת בדידות, בגילאי 35-50 הדילמה היא: פוריות לעומת קיפאון, ובשלב האחרון – שלב ההזדקנות – יש את תחושת 'אחדות האני' לעומת ייאוש. אדם שהצליח להגיע לתחושת 'אחדות האני' חווה את הגיל השלישי כגיל התבונה – שלם ומשלים עם חייו.

גייל שיהי לעומת זאת מחלקת את משברי הגיל לעשורים. בכל עשור מתרחשת בחינה מחודשת של מקומנו בעולם וכן מול עצמנו.

משבר גיל ה-20

משבר גיל זה מתחולל סביב תחושת ה"אני צריך".

הצעירים מתמודדים עם הציפיות החברתיות והצורך להשתלב במרוץ החיים בצורה המוצלחת ביותר בחברה הישגית הדורשת תוצאות מיידיות.

משבר גיל ה-30

משבר גיל זה מתחולל סביב תחושת ה"אני רוצה".

תוך מרוץ החיים התובעני ותיזוז בין כל תחומי התפקוד – משפחה, עבודה, חברה – מתחילה לעלות השאלה: מי אני ומה אני באמת רוצה לעשות עם חיי ואיך אני מתקדם לכיוון הנכון עבורי, מול כל הלחצים והמחויבויות.

משבר גיל ה-40 (משבר אמצע החיים)

משבר גיל זה מתחולל סביב תחושת ה"אני מוכרח".

אנשים תופסים את גיל 40 כהזדמנות האחרונה לממש את תוכניותיהם. אם לא עכשיו – אז מתי. ההתפקחות בגיל זה מלווה בכאב הנובע מן ההכרה בזמן החולף ובפרק הזמן המוקצב לנו על מנת לממש את עצמנו. זה הזמן שבו גברים ונשים עושים שינויים בחייהם.

קבלת תמיכה וליווי מקצועי בתקופה זו הם חיוניים ביותר – שכן השינויים שנעשים בתקופה זו מכתיבים את איכות החיים בהמשך.

משבר גילאי ה-50 (משבר גיל העמידה)

זהו הזמן שבו אנשים מרשים לעצמם להניח לצורך לרצות ומפסיקים לנסות "להתיישר" בהתאם לקו.

אלו שהשכילו להתמודד עם משבר אמצע החיים חשים בנוח עם עצמם ועם שגרת חייהם. עדיין, בעידן שלנו, זוהי תקופה לא פשוטה של לחצים חברתיים.

לרוב, בגיל זה, אנו תומכים בעת ובעונה אחת בילדים ובהורים ויש לבצע לוליינות על מנת לאזן בין הצרכים האישיים למחויבות כלפי המשפחה. השתתפות בקבוצה החולקת את אותן דילמות, יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים ולהרחבת זווית הראיה.

משבר הזקנה

יותר מאי פעם אנו חיים היום בתקופה שבה האדם אינו חייב להיכלא בהגדרה "זקן".

העולם נפתח בפני כל הגילאים. כל עוד אתם חשים חיוניים ניתן לעשות הכל: ללמוד, להתנדב, לעבוד ולהיות פעילים מבחינה חברתית. יחד עם זאת בגיל זה נדרש האדם להתמודד עם החלשות הגוף והפחד מפני העתיד. מפגשים חברתיים מעצימים והכוונה תומכת יכולים להעניק את הביטחון הדרוש על מנת ליהנות משפע האפשרויות ומתוחלת החיים ההולכת וגדלה כל העת.

השאר תגובה

Please enter your comment!
Please enter your name here